נראה שבכל מקום שאני פונה, אנשים מדברים על חיפוש האושר. רק אתמול, המחצית השנייה שלי קיבלה גלויה בדואר מהמעסיק שלו, חברת תקשורת משמעותית. הגלויה הציגה גרף עמודות של תשלוםו עם קטעים מקודדים צבעים תמורת כסף, בריאות ובריאות ובריאות, כמו גם המסע של האושר (שהייתה המלצה לשירותים החינמיים שאנו מקבלים בבית שלנו מהחברה).
בחודש שעבר גיליתי ששתי נשים הופכות את ההורים למאושרים יותר מילד כמו גם ילדה. מהאתר הבריטי Bounty.com:
“הכי טוב” עד “שילובי” של ילדים:
1. שתי בנות
2. ילד אחד כמו גם ילדה אחת
3. שני בנים
4. שלוש בנות
5. שלושה בנים
6. ארבעה בנים
7. שתי נשים כמו גם ילד אחד
8. שני בנים כמו גם ילדה אחת
9. שלושה בנים כמו גם ילדה אחת
10. שלוש נשים כמו גם ילד אחד
11. שני בנים כמו גם שתי בנות
12. ארבע בנות
המממ. אז לפי רשימה זו, יותר ילדים שווים פחות אושר.
מה שמזכיר לי שלפני שנה בדקתי שהלאי ילדים מאושרים יותר מהורים. (אני מצפה שהעקרות הם יוצאים מן הכלל לכך, אז בואו נבהיר שזה אלה שנטולי ילדים מבחירה.)
האם הבנת שיש כתב עת ללימודי אושר? כמו גם של התוכנית שאתה מבין לגבי ספרו רב המכר של גרצ’ן רובין, עבודת האושר בה היא מבלה מבחן שנה בנהיגה של כל תיאוריה כמו גם טיפ על אושר כדי לראות אילו מהם עובדים.
לאחרונה הקשבתי לסיפור ב- NPR על מדינות שלומדות את אושרם של האנשים, או רווחתם החברתית, כדי להבטיח שהם יוכלו לקבוע את הצלחת הממשל.
עכשיו אני מתקשה לסובב את הידיים סביב רעיון האושר. האם זה לא יכול לשינוי מרגע לרגע? בהחלט להורים זה כן. כשאני הולך לאסוף את הילד שלי מבית הספר, אני מרגיש זרימת ציפייה שמחה לפני שאני רואה אותה. כשאני ממריח אותה בקהל של ילדים בני 3, הלב שלי מתמלא בגאווה. ואז כשהיא פונה אלי כמו שאני מתנדנד לברך אותה, זה יכול ללכת שתי דרכים: חיבוק ענק שמאפשר את המוג’ו המאושר שלי או עסקה מרושלת עם הצהרת “אני לא אוהב אותך. רציתי שאבא יאסוף אותי. ”
האחרון מכניס אותנו לדרך לעבר מאבק של עשרים דקות לצאת מבית הספר, אולי זעם זועף על השיטה לבית הספר של אחיה, שבמהלכו אני מרגיש מתוח, טינה או מתוסכל. כשאנחנו חונים כמו גם לצאת מהרכב, היא עשויה לומר, “אמא, בארץ אגדות, יש שירותים ורודים”, ומדגימה אותי שהיא המשיכה לחלוטין עם היום שלה, והותירה אותי לשאול אם אני מאושרת או שלא.
יש לי חזון של אושר שהוא הדחף לדלג, לצחוק הרבה, להרגיש מלא אנרגיה על ידי הכל. האם זה מה שאנחנו מדברים כאן?
או שאנחנו מדברים על מה שיש לי: בעל אוהב, ביטוח בריאות ובריאות, שני ילדים חכמים כמו גם מתנהגים למדי, הורים תומכים, כמו גם כסף מספיק לבית כמו גם להאכיל אותנו.
ההווה שלי האמין הוא שרק מישהו שכבר די שמח שיש לו את הזמן כמו גם אזור נפשי להתחיל לתהות אם הם באמת, באמת, שמחים.
בהמשך השבוע אני הולך לחלוק כמה מחשבות מתוך ספרו של מייגן פרנסיס, אמא הכי מאושרת. לפני כן, אני תוהה מה אתה מאמין בכל הדיבורים המשמחים האלה.